יתרונות וחסרונות של דרכי טיפול שונות באבנים בכליות

יש כמה שיטות לטיפול באבנים בכליות ולכולן יש את היתרונות והחסרונות שלהן. היווצרות אבנים בכליות קורית בגלל סיבות שונות שמחייבות גם טיפול מתאים. הטיפול המתאים נקבע גם על ידי הרכב האבן, הגודל והמיקום ומצבו הרפואי של המטופל. להלן כמה מהיתרונות והחסרונות של השיטות לטיפול.

דרכי טיפול באבנים בכליות 

• ריסוק אבנים בעזרת גלי הדף – שיטה שאינה דורשת חדירה לגוף או חתכים כלשהם, בהרדמה מלאה או בטשטוש. משלבת מעקב אחר האבן בעזרת רנטגן או אולטרסאונד יחד עם שידור גלי הדף לעבר הכליה ממחולל שנמצא מחוץ לגוף. במהלך הטיפול שולטים בעוצמת הגלים לפי תגובת האבנים והם אינם פוגעים בגוף כלל אלא רק באבן שאליה הם מכוונים. יש כמה סוגי מחוללים ולכל אחד מהם יתרונות וחסרונות בנוגע לכאב, ליעילות ולעלות הטיפול, אבל היתרונות שלהם הם יעילות בריסוק ומיעוט סיבוכים כמו דימום, זיהום ויצירת חסימה בגלל מפל אבנים חדש. חיסרון: לא מתאימה לכל אחד בגלל משקל עודף או סוג האבן וגודלה.
• שיטות אנדוסקופיות להסרה – במקרים מסוימים שבהם ריסוק חוץ גופי אינו עובד, יש דרכי טיפול באבנים בכליות שכוללות חדירה אנדוסקופית כמו אוטרוסקופיה. מתחילים בבדיקה פנימית וכשמגלים את האבנים מחדירים מכשיר אופטי לכליה דרך חתך או דרך השופכן, וכך ירסק את האבנים מבפנים בקרן לייזר. החיסרון הוא שמדובר בכל זאת במעין ניתוח שגם לו סיבוכים והיתרון הוא שזה עדיין לא ניתוח מלא. עם זאת, יש סיכויי הצלחה גבוהים.
• ריסוק אבני כליה מלעורי (PCNL) – ניתוח פשוט יחסית המיועד לאבנים גדולות או במיקום בעייתי. בטיפול מחדירים בשרוול מכשיר עם מצלמה אופטית שעוזרת לעקוב אחר האבן ולרסק אותה בעזרת לייזר. בתום הריסוק יישאר השרוול כדי לנקז החוצה את האבנים. סיכויי הצלחה גדולים וסיכויים נמוכים לסיבוכים, שכוללים פגיעה באיברים פנימיים, דימום וניקוב השופכן.