טלי אנגור בהרצאה אודות הטיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם

טלי אנגור בהרצאה אודות הטיפול בהפחתת תסמיני אוטיזם

תמלול ההרצאה בפני סגל קופת חולים כללית

זאת טלי אנגור.
אני שמעתי אותה לפני כחצי שנה, ומאז אני לא שוכחת את ההרצאה שלה.
אמרתי, זה דבר שחייבים כולנו לשמוע.
שמעתי אותה במסגרת של EcoSupp.
הם עשו יום עיון כזה מאוד מעניין. ושתי המרצות שלנו, זאת הראשונה,
היא תציג את עצמה.
אוקיי, אז נעים מאוד. שלום לכולכם.
קוראים לי טלי אנגור.
אני אשתף אתכם אודותי ואספר מי אני ואני אשתף אתכם גם בכל מה שאני עושה.
אז ככה, בעברי יש לי… אני בוגרת תואר ראשון ותואר שני בכימיה תרופתית באוניברסיטת בר אילן,
סיימתי מדעי רוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים, סיימתי לימודי ייעוץ קליני לנטורופתיה
באוניברסיטה, בבן גוריון, סיימתי לימודי אוטיזם במכללת לוינסקי.
ולמה אני מספרת לכם את כל זה?
כי זה ארגז הכלים שלי שאני משתמשת בו כיום כדי לטפל בילדים על הרצף האוטיסטי.
אני ייסדתי שיטה, שיטת C.A.T. זה בעצם ראשי תיבות…
-רגע, רק רגע. שומעים? לא. –בקושי. לא, בואי תיקחי את הרמקול.
-בסדר.
אוקיי, אז ייסדתי את שיטת C.A.T, שזה ראשי תיבות של .Customized Autism Treatment
אוקיי. זאת שיטת טיפול שהיא פורצת דרך בהפחתת תסמיני אוטיזם.
טיפלתי עד היום בלמעלה מ- ילדים, עם הפתחה מאוד מאוד דרמטית בתסמיני האוטיזם. חשוב לי לציין שהטיפול שלי הוא לא טיפול התנהגותי. הטיפול שלי בעצם מתבסס על העיקרון שתסמיני האוטיזם החיצוניים שאנחנו רואים הם תולדה של תהליכים מטבוליים לקויים, ואותם תהליכים מטבוליים לקויים נבדקים ונמדדים בבדיקות מעבדה מאוד מקיפות.
זאת אומרת, כל הטיפול הזה מסתמך על בדיקות מעבדה, וזה בשונה מטיפולים אחרים, שהם טובים והם חשובים והם מה שנקרא חלק בלתי נפרד מהטיפול שלי.
השוני הוא פשוט ההסתמכות על בדיקות מעבדה והבנה שתסמיני האוטיזם החיצוניים של ילדים על הרצף נובעים מתהליכים מטבוליים לקויים. כשאני מדברת על תהליכים מטבוליים לקויים, אני מתכוונת לתהליכי מתילציה, שמשפיעים על סינתזה וקטבוליזם של נוירוטרנסמיטרים, כמו סרוטונין, דופמין, נוראדרנלין, אדרנלין. אני מדברת על תהליכי סולפציה, שאחראים לניקוי הגוף ממתכות ורעלים. אני מדברת על כשל מיטוכונדריאלי, שנובע כתוצאה מעומס מחמצן גבוה, וזה פועל יוצא של חוסר איזון בין ייצור רדיקלים חופשיים לנוגדי חמצון. אני מדברת על שגשוג יתר של פטריות שמר וחיידקים מזיקים שבעצם מפרישים תוצרי פירוק רעילים שמשפיעים על התנהגות שלילית אצל ילדים על הרצף, גורמים להם לבעיות קשב וריכוז, גורמים להם לחוסר שקט.
כל אותם תהליכים מטבוליים לקויים נמדדים בבדיקות המקיפות, ואז למעשה יש לי מפה ביוכימית, שדרך אגב, מפה ביוכימית, אני פורשת לפניי את כל אותן בעיות שמתגלות אצל הילדים, ובהתאם לכך מכינה תוכנית אישית
מותאמת עבור כל מטופל.
ומה שחשוב להבין בטיפול הזה, שיש לנו בדיקות מעבדה לפני תחילת הטיפול כדי לראות את אותה מפה ביוכימית, ויש לנו בדיקות מעבדה בסיום הטיפול כדי בעצם להראות שיש קורלציה מדהימה במבחן המציאות, כי מה שחשוב בסופו של יום זה אותם שיפורים התנהגותיים אצל ילדים על הרצף, והקורלציה המדהימה והחד-חד-ערכית בין אותם שיפורים התנהגותיים לבין ממצאי המעבדה בסיום הטיפול.
אז דוגמה לכך, דוגמה לכך היא התנהגות שלילית שקיימת אצל ילדים על הרצף, ויש לה סיבה שהיא פיזיולוגית.
אחת הדוגמאות זה בעצם הכנסת אוכל שאינו אכיל, חומר שאינו אכיל לפה. ילדים על הרצף, חלקם, נוהגים להכניס חול, גיר, נייר, אפילו צואה לפה, ואז הם מתויגים באופן מיידי כילדים אוטיסטים בתפקוד נמוך.
וזאת לא הסיבה, זאת לא הסיבה שהם בתפקוד נמוך.
יש סיבה פיזיולוגית לכך, וזה מה שחשוב להבין. זאת אומרת, לכל תסמין חיצוני יש בעיה פיזיולוגית או בעיה מטבולית.

במקרה הזה, יש לכם מושג מה הסיבה?
חוסר…
-מלח? –אבץ? מלח?
אז קודם כול, מה זה בכלל? מה זה הכנסת חומר שאינו אכיל לפה?
זו תסמונת, זו תסמונת פיקה, שהיא ידועה בספרות הרפואית, אוקיי? שמכניסים חומר שאינו אכיל לפה, אוקיי? וזה יכול להיות חול, גיר, נייר, כן, גם צואה, וזה נובע כתוצאה מחוסרים באבץ ו/או ברזל.
אז מה צריך לעשות? הדבר הראשון שצריך לעשות זה קודם כול לאתר את אותם חוסרים,
לעשות בדיקות ולראות אם קיימים אצל אותם ילדים על הרצף שאוכלים אוכל שאינו אכיל, האם זה קיים, המחסור באבץ וברזל? ואם כן, אז השלב הבא זה להשלים את אותם חוסרים תוך כדי הפרדה ניכרת בין הברזל לאבץ, כי יש לנו אינטראקציה שלילית ביניהם, אוקיי?
זו אחת הדוגמאות, אוקיי?
יש עוד המון דוגמאות שאני אדבר עליהן במהלך ההרצאה של תסמין אוטיזם חיצוני שבעצם האטיולוגיה שלו זה בעצם תהליכים מטבוליים שהם לקויים.
אבל איך אני בכלל הגעתי לכל העניין הזה של לטפל באוטיזם?
אני חייבת לשתף אתכם.
אני בעברי מדריכת רוקחים ונטורופתים. אני מאוד אהבתי להסביר את הקשר בין תרופות לתוספי תזונה וההשפעה המרוקנת של התרופות. ולפני כמה שנים הקשר שלי לעולם האוטיזם היה מקרי לחלוטין,
עד ש…
זה התקשר לסיפור האישי שלי.
זאת אגמוש שלי, אהבת חיי השנייה.
הראשונה זו הבת הראשונה.
אז מה שקודם כול חשוב לי לשתף אתכם
זה שמגיע לה מזל טוב. לפני כמה ימים היא חגגה חמש.
ופה היא מתרגשת, ותאמינו לי שאני לא פחות.
וכאן הכול נראה יפה ופסטורלי. באמת תודה לקדוש ברוך הוא.
בתור אישה מאמינה, אין לי מילים להודות על מה שיש לי כאן.
אבל לפני כמה שנים זה היה אחרת. אחרת לגמרי.
אבל כן חשוב לי לציין שאגם שלי נולדה ילדה בריאה לחלוטין, אוקיי?
התפתחה לפי האחוזונים הקבועים בטיפת חלב.
הכול היה תקין, הכול היה בסדר,
עד ש…
אני אתן לתמונות לדבר בעד עצמן.
מוקרן סרטון
טוב, אז כמו שראיתם בסרטון, חלק מתסמיני האוטיזם שגם אפיינו את הבת שלי וקיימים בקרב ילדים על הרצף הם התבודדות, חרדות, התנהגות חזרתית, קיבעונות, חוסר הבנת סיטואציות חברתיות.
כל אותם תסמינים, אלו שאני מציינת כרגע, שהם חלק מתסמינים של ילדים על הרצף, נובעים למעשה ממחסור
בנוירוטרנסמיטר סרוטונין. כשיש לנו סרוטונין, הנוירוטרנסמיטר הזה אחראי על מצב רוח טוב, תקשורת חברתית נכונה, הבנת סיטואציות חברתיות, סף תסכול שהוא גבוה, יש לנו מספיק סרוטונין גם לשינה טובה.

יש כמובן לכל זה הסבר פיזיולוגי.

וכשיש לנו מחסור בסרוטונין, אז מתפתחות חרדות, דיכאונות, דכדוך, התבודדות, חוסר הבנת סיטואציות חברתיות.

חשוב להבין בעצם שאת הסרוטונין שנמצא במוח איך אפשר בעצם למדוד?
אפשר למדוד את זה באמצעות בדיקות שתן לחומצות אורגניות על ידי המטבוליט של סרוטונין שמופרש בשתן
ונקרא -Hydroxyindoleacetic acid ואז אפשר להסיק שאם יש לי רמות נמוכות של המטבוליט…

את יכולה לחזור?

-Hydroxyindoleacetic acid

זה המטבוליט. זה השם שלו, קצת ארוך.

אז כשיש לי רמות נמוכות של המטבוליט, זה מלמד אותי על קשר חד-חד-ערכי לייצור נמוך של סרוטונין, כי זה המטבוליט שלו.

ואפשר לבקש את זה?

כן, בבדיקות שתן לחומצות אורגניות, אוקיי?

שמה זה נמצא. זה אחד המרקרים.

יש שם מטבוליטים. זה אחד המטבוליטים.

בבית חולים?

בבית חולים לא תמיד נותנים את כל החומצות האורגניות,

אבל בבדיקות פרטיות אפשר לבקש את הבדיקה המלאה של ה-O.A.T, אוקיי?

ואז כן, בהחלט.

עכשיו, חשוב לי לציין שהטיפול אומנם מיועד לילדים על הרצף, אבל העניין הזה של חרדות ודיכאונות זה די מנת חלקנו, זה מתאים לכולנו.
מי מאיתנו לא סובל מתישהו או סבל מחרדות, מדיכאונות, מסף תסכול נמוך שעוד שנייה מתפוצץ, מבעיות שינה?

כדי להבין בעצם את שורש הבעיה מאוד חשוב להבין אם אנחנו סובלים, אם אותם ילדים על הרצף סובלים
ממחסור בנוירוטרנסמיטר סרוטונין.

רוב המטופלים שלי כן סובלים. לא מפתיע.

כשאני מנסה להבין את מסלול הביוסינתזה של סרוטונין, חשוב לי להבין בעצם איך זה מתחיל
ומהם כל הכשלים שבדרך.
ואז אני מסתכלת פה על התרשים הזה, והכול בעצם מתחיל בחומצת האמינו החיונית L- טריפטופן,
שניתן לקבל אותה בתזונה ממקורות כמו בשר, עוף, דגים, בעיקר חלבונים, ביצים, וזה גם נמצא בחסה ובשיבולת שועל.

יחד עם זאת, חשוב לי לציין שגם אם התזונה שלנו תהיה עתירת טריפטופן, לא בהכרח שבסופו של יום
כן תהיה לנו את הסינתזה של סרוטונין, בגלל הכשלים שבדרך, ואנחנו נדבר עליהם.

אז שוב, אנחנו מתחילים ב-L- טריפטופן. L- טריפטופן עובר תהליך של הידרוקסילציה, אוקיי?

העברת שייר הידרוקסיד על ידי אנזים שנקרא tryptophan hydroxylase לקבל את הנגזרת
– Hydroxytryptophan הקופקטורים שנזקקים בתהליך הזה הינם ascorbic acid ו-folic acid בצורתו הפעילה.

אנחנו מתקדמים.

HTP.

כדי שהוא יעבור במוח לקבלת סרוטונין

הוא עובר תהליך של דה-קרבוקסילציה, הוצאת שייר של CO על ידי האנזים aromatic acid decarboxylase.

הקופקטורים שנדרשים כאן הם zinc, זה אבץ, ו-pyridoxal phosphate.

קופקטורים נוספים בתהליך הסינתזה הזה זה קלציום, מגנזיום, ויטמין די, כשהנשא הביולוגי שמאוד מאוד חשוב

כדי ש-HTP יחצה ויעבור את מחסום הדם-מוח, את ה-BBB, הוא למעשה אינסולין. כך שיש לנו קשר ישיר
בין רמות של אינסולין לבין רמות של סרוטונין. וגם אם יהיו לנו את כל אותם קופקטורים, כל אותם נוטריאנטים שנדרשים כקופקטורים לסינתזה הזאת, עדיין יהיו מצבים שבהם לא תהיה סינתזה של סרוטונין מ-L- טריפטופן, אלא תהיה נגזרת צדדית.
מ-L- טריפטופן אנחנו נקבל חומצה קינולינית, שזה חומר שהוא נוירוטוקסי למוח, שגם אותו, דרך אגב, בודקים בבדיקות השתן לחומצות אורגניות. מתי נקבל את הנגזרת הצדדית שלא רצויה?

בשני מקרים

במצבים של זיהומים במערכת העיכול או במצבים של עקה חמצונית, כשיש לנו עומס מחמצן גבוה.

עוד פעם, עוד פעם.

אין בעיה.

זה הכול חדש.

זה מעניין.

נניח ויש לי את כל אותם הנוטריאנטים שנדרשים כקופקטורים לסינתזה, אוקיי?

נלך אחד אחורה, שיהיה לכם יותר קל. זה מסלול הביוסינתזה. ואני מספקת את כל אותם נוטריאנטים,
ואני אומרת לעצמי, אוקיי, אני אתן ascorbic acid ו-folic acid ו-pyridoxal phosphate ו-zinc

וכל מה שאני צריכה כדי שהסינתזה הזאת תצא לפועל.

ישנם מקרים שבהם הסינתזה הזאת לא תצא לפועל, אוקיי? ולא יהיה לנו סרוטונין.
אז שני המקרים האלה שבעצם אנחנו נקבל חומצה קינולינית הם מצבים כשיש זיהום במערכת העיכול או כשיש מצב של עקה חמצונית, אוקיי?

זאת אומרת, יש מצב שבו יש עומס מחמצן גבוה, ואז לא נקבל את מסלול הסינתזה הזה.

עוד דבר חשוב, נקודה מאוד מאוד חשובה שאני רוצה לציין, שגם אם יש לנו את כל אותם נוטריאנטים ואנחנו מספקים אותם ואנחנו מתספים, כשיש לנו מצבים של דלקת במערכת העיכול, הדלקת מפרישה ציטוקינים דלקתיים, כמו interleukin ,
interleukin , Tnf Alfa.

אותם ציטוקינים דלקתיים מעלים את הרמות של האנזימים IDO ו-TDO, שמפרקים L- טריפטופן.

אז מלכתחילה…

מלכתחילה זה לא קיים, אוקיי?

אם ה-L- טריפטופן שלי מתפרק, איך תתקיים הסינתזה הזאת?

לכן הקשר הישיר בין מערכת עיכול למוח.

אם יש לנו בעיה של סרוטונין, זאת אומרת, יש לנו ייצור נמוך של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין, צריך לבדוק קודם כול במערכת העיכול, האם יש לנו דלקת?

אוקיי?

האם יש לנו בעיות של עומס מחמצן גבוה? האם יש לנו זיהומים במערכת העיכול שבעטיים לא הייתה לנו את הסינתזה הזאת, אלא הייתה לנו חומצה קינולינית? אוקיי? חומר שהוא נוירוטוקסי. חשוב להבין.

אז מה בעצם הבנו פה? הבנו שאצל ילדים על הרצף ולא ילדים על הרצף שסובלים מחרדות, מדיכאונות…

שאלות בסוף, בסדר?

כשיש לנו מצב של חזרתיות, של דיכאונות… דרך אגב, OCD, חלק מחזרתיות, Obsessive–compulsive disorder. גם זה כמובן נובע מייצור נמוך של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין, אוקיי?

אז זה היה הסבר אחד.

בואו נדבר על בעיות קשב וריכוז.

בעיות קשב וריכוז, אצל כל כך הרבה מבוגרים, ילדים, וגם אצל ילדים על הרצף. חשוב להבין שכשיש בעיות של קשב וריכוז הדבר הראשון שצריך לבדוק זה את הנוירוטרנסמיטרים שאחראים לקשב וריכוז, שהם דופמין, אוקיי? נוירוטרנסמיטר שאחראי להנעה לפעולה והנעה ומיקוד קשב וריכוז. ובמקביל גם נוירוטרנסמיטרים
כמו אדרנלין ונוראדרנלין, שהם בעצם נוירוטרנסמיטרים ממריצים ומעוררים.

איך נבדוק את זה?

איך נבדוק את הנוירוטרנסמיטרים האלה שנמצאים במוח? פשוט לפי המטבוליטים שלהם בבדיקות שתן לחומצות אורגניות. המטבוליט של דופמין הוא homovanillic acid, אוקיי? שנמצא בבדיקות שתן. HVA. HVA, homovanillic acid. אוקיי? זה המטבוליט של הנוירוטרנסמיטר דופמין.

רמות חסר שלו מצביעות על קשר חד-חד-ערכי לייצור נמוך של דופמין.
ייצור נמוך של דופמין מוביל אותנו למצב שבו אין לנו מוטיבציה לעשות כלום, אוקיי? אנשים שהם עייפים, גם ילדים על הרצף, שאין להם כוח, אין להם כוח לחשוב, אין להם כוח לפעול. אין להם מוטיבציה לעשות שום דבר, אוקיי? זה המטבוליט.

הלאה.

הוא יהיה ברמה נמוכה או גבוהה? -נמוכה, נמוכה.

תחשבו שאם יש לנו מטבוליט נמוך, אז הייצור של הנוירוטרנסמיטר הוא נמוך, ולכן יש בעיה בקשב וריכוז.
ובאופן דומה, כשאני מדברת על רמה נמוכה של אדרנלין, אני בעצם מדברת על המטבוליט VMA, Vanillylmandelic acid. כשהרמות שלו נמוכות אז יש לנו ייצור נמוך של אדרנלין. עכשיו, לעיתים יש מצבים,
אני לא יודעת אם אתם מכירים אותם, אבל זה מאוד אופייני, אנשים שרוצים, רוצים, רוצים, רוצים, יש להם המון מוטיבציה לפעולה, בסופו של יום לא עושים כלום.

זה מצב של רמות גבוהות של דופמין, כן יש רצון לפעולה, אבל בסופו של יום רמות האדרנלין נמוכות, אוקיי? מתי זה יכול לקרות? בואו נסתכל על מסלול הסינתזה של נוראדרנלין.

אני אשמח מאוד להסביר את הכול לאט לאט. אחר כך אנחנו נדבר על מצב שבו… איך יכול להיות מצב
שבו יש לנו המון המון מוטיבציה לפעולה, אבל שום דבר לא יוצא לפועל, אוקיי? זאת אומרת, מה הסיבות
שיכולות להיות לכך. אז בואו נתחיל. יש לנו את ה-Phenylalanine, אוקיי? חומצת אמינו Phenylalanine.

עוברת תהליך של הידרוקסילציה, שוב, על ידי phenylalanine hydroxylase, לקבל tyrosine. יש לנו כאן את ויטמין B, pyridoxal phosphate. צריך גם חומצה אסקורבית ו-folic acid לתהליך הסינתזה הזה.

הלאה. מ-tyrosine ל-L-DOPA, שזה שלב קובע מהירות. אנחנו מקבלים שוב תהליך של הידרוקסילציה על ידי האנזים tyrosine hydroxylase. מקבלים מ-tyrosine L-DOPA. גם פה אנחנו צריכים ascorbic acid ו-folic acid, אותם נוטריאנטים, כקופקטורים. מ-L-DOPA לדופמין.

אנחנו עוברים תהליך של דה-קרבוקסילציה, הוצאת שייר של פחמן דו חמצני, כדי לקבל את הדופמין. הקופקטורים הנחוצים pyridoxal phosphate ו-zinc. ופה החלק הכי חשוב שאני רוצה להתמקד עליו.

דופמין-נוראפינפרין, אוקיי? מצב שבו מדופמין לנוראפינפרין, אנחנו צריכים את האנזים dopamine beta hydroxylase. שימו לב לקשר ההדוק בין מעיים-מוח. במצבים שבהם יש לנו הפרעה למטבוליזם של דופמין,
כך שהאנזים dopamine beta hydroxylase מעוכב, ואז בסופו של יום לא נקבל מספיק נוראפינפרין, שזה בעצם הנוירוטרנסימטר שאחראי לריכוז, אלה מצבים שבהם יש לי שגשוג יתר של החיידק clostridium או clostridium difficile. אותו חיידק clostridium או clostridium difficile מפריש מטבוליטים רעילים
שנקראים cresol, HPHPA.
לא להיבהל מהשמות.

phenylacetic acid.

אותם מטבוליטים רעילים מעכבים לי את ה-dopamine beta hydroxylase, ואז אין לי מספיק נוראפינפרין, אוקיי?
משתבש לי חילוף החומרים של דופמין.

מאוד חשוב להבין את הקשר ההדוק.

את השם של החיידק את יכולה להגיד?

clostridium, וגם יכול להיות clostridium difficile.

המטבוליטים שהוא מפריש… דרך אגב, רואים את הכול בבדיקות שתן לחומצות אורגניות.
יש מרקרים שם, מרקר HPHPA, מרקר של -cresol, מרקר של phenylacetic acid. בהתאמה אתם רואים
בבדיקות שתן לחומצות אורגניות רמות נמוכות של נוראפינפרין לפי המטבוליט, אוקיי? VMA.
רמות נמוכות של דופמין לפי HVA, אוקיי?
ואז ניתן בעצם לראות את הקורלציה
ולהבין את הסיבתיות. למה הילדים האלה, יש להם קשב וריכוז? תשאלו את עצמכם. מי שמכם יש לו בעיות קשב וריכוז והוא לא מצליח, או כאלה שיש להם המון המון תוכניות, וכל התוכניות לפח הקרוב, תשאלו את עצמכם,
תעשו את הבדיקות האלה.

החיידק הזה זה הבוטולין?

לא, clostridium. clostridium. –clostridium.

לא הבוטולין, לא, לא. בסדר?

גם זה, איך אפשר לבדוק את מערך המיקרוביום?

דרך בדיקות צואה מקיפות, אוקיי? שלא נמצאות בקופות החולים.

אני מדברת על בדיקות פרטיות שנותנות לכם מערך שלם.

תכף אנחנו נדבר עליהן בקצרה.

הנה ה-HPHPA ו-cresol שדיברתי עליהם, אוקיי?

הנה המטבוליטים.

חשוב להבין.

אז בואו נסכם. כשיש לנו בעיות קשב וריכוז, מה שאנחנו צריכים דבר ראשון לבדוק זה את אותם נוירוטרנסמיטרים שאחראים לקשב וריכוז, שהם דופמין, נוראדרנלין ואדרנלין. ובואו נעבור לבעיה הבאה.

בעיות שינה. אצל ילדים על הרצף, ושוב אני חוזרת, לא רק אצל ילדים על הרצף, יש לעיתים בעיות שינה.
איך זה בא לידי ביטוי? או בהירדמות מאוחרת או ביקיצות באמצע הלילה או יקיצה מוקדמת וחוסר יכולת לחזור לישון. הרבה מאיתנו סובלים מזה, אוקיי?

אז תמיד נוח, מה שנקרא, להשליך ולהגיד אולי זה ממתח נפשי, אולי זה מהמצב. גם למבוגרים? ההסברים הם לא רק מתאימים לילדים על הרצף, הם גם מתאימים לנו, אוקיי? הם מתאימים לכל מי שסובל מבעיות שינה.
שיבדוק את האטיולוגיה. אז כשאני מדברת על בעיות שינה, מאוד חשוב להסביר מה יכולה להיות הסיבה. יש הרבה סיבות. אחת הסיבות שאפשרית לבעיות שינה זה בעצם רמות מעט מוגברות של methylmalonic acid.
אני מייד אסביר את הקשר המלא.
methylmalonic acid, שזה בעצם מלמד אותי על ויטמין B פונקציונלי. תכף אנחנו נראה את הקשר.
מה שכן חשוב לי להסביר, שהוויטמין B אחראי על השלבים העמוקים של השינה, שלבים 3 ו- 4.
ומהם בכלל שלבי השינה?

אז יש לנו חמישה שלבים.

השלב הראשון של השינה זה שלב שיש לנו דמדומי שינה, שזה השלב שבו הכי קל להעיר את הישן.

שלב מספר 2 זה השלב שבו גלי המוח פועלים באיטיות יותר.

שלב 3 ו- 4 אלה השלבים העמוקים של השינה, כשאין תנועה של ריצוד עיניים, אוקיי?

שלב מספר 5 זה שלב שכן יש REM, rapid eye movement. זה שלב החלומות.

אז אני מדברת על השלבים העמוקים של השינה, שהם שלבים 3 ו- 4,

וויטמין 12B אחראי לשלבים האלה.

מה גם שוויטמין B12
אחראי להפרשה של מלטונין.

אז מה הקשר בין methylmalonic acid
וויטמין B12?

פה אנחנו צריכים להסתכל על הסינתזה הבאה.

את יכולה לחזור על שלבי השינה?
-בטח.

שלב מספר 1 הוא שלב דמדומי השינה.
זה השלב שבו הכי קל להעיר את הישן, אוקיי?

אנחנו רק מתחילים, מה שנקרא, את התהליך.

שלב מספר 2 זה גלי מוח שפועלים באיטיות יותר.

שלב מספר 3 ו- 4 אלה השלבים העמוקים של השינה, שאין תנועה של ריצוד של עיניים,
non REM, אוקיי?

וזה השלב שבו ויטמין 12B אחראי.

שלב מספר 5 זה שלב שכן יש לנו rapid eye movement, וזה שלב החלומות.

זה השלב שבו המערכת הסימפתטית פועלת, ואז אפשר להבין אם יש לנו בעיה של אין-אונות,

אבל זה להרצאה אחרת.

זה שלב 3 – 4, מה שאמרת?

אלה השלבים העמוקים של השינה.
-לא, לא, האחרון.

האחרון? שלב 5.

שלב שבו פועלת המערכת הסימפתטית, שלב שבו יש חלומות.

זה שלב שבו יש REM, rapid eye movement, אוקיי?

תנועה, ריצוד עיניים. מתי יש הפרשה מוגברת של מלטונין?

באיזה שלב?

המלטונין מופרש בשלבים העמוקים של השינה, אוקיי?
זה השלבים שבהם ויטמין B12 מתערב.
-אז הוא מופרש או אז הוא אפקטיבי? כאילו, ההשפעה שלו.

הוא משפיע על הפרשה של מלטונין, שבעצם נכנס לנו בשלבים העמוקים של השינה. זו אחת הסיבות שאומרים גם
שכאשר מתעוררים באמצע השינה ולא חוזרים מייד לישון או לא ניתן מייד ללכת לישון, הפרשת המלטונין נעצרת, כי נקטעו לנו השלבים העמוקים של השינה, בסדר?

חשוב להבין את הקורלציה. אוקיי, אז חשוב בעצם להבין מה הקשר, מה זה MMA, methylmalonic acid, ומה הקשר לוויטמין B12. לצורך העניין אנחנו חייבים להבין את הסינתזה הזאת.

methylmalonyl נקשר ליחידה CoA, אוקיי? L-methylmalonyl נקשר ל-CoA, עובר הסבה ל-succinyl-CoA
ונכנס למעגל קרבס, אוקיי? מעגל חומצת לימון שבעצם מספק לנו אנרגיה לגוף ולמוח. הסינתזה הזאת נעשית
על ידי Methylmalonyl-coa mutase. זה השם של האנזים. האנזים הזה נזקק לקופקטור cobalamin, ויטמין 12B. זה הקשר, אוקיי? ולכן אנחנו זקוקים כדי להבין האם יש לנו בעיות שינה, אנחנו זקוקים להבין אם יש לנו
רמות מעט מוגברות של MMA, כי אם יהיו לי רמות מעט מוגברות של MMA, זה אומר שהסינתזה לא ממשיכה
לכיוון ה-succinyl, ואז מצטברות רמות גבוהות של methylmalonic acid שהורסות את המיאלין, דרך אגב.
היא לא כזאת תמימה.

שמה עושות?

-את המיאלין.

מיאלין זה הקרום שעוטף את מערכת העצבים.

שמה הן? הורסות את המיאלין?
-הורסות, הורסות.

הן פשוט הורסות.

חומצה שהיא מאוד מאוד קטלנית בגוף ולא רצויה.

עוד פעם.
.methylmalonic acid-
יש פה משהו, אני לא יודעת אם זה עם הרמקול או בלי הרמקול, אנחנו שומעים את זה כאילו בהד.
אני לא יודעת.

תחליטו, אתם רוצים
שאני אפסיק עם הרמקול?

תנסי. בואי נראה, אולי עכשיו יותר שקט. בואי ננסה.

בואו ננסה להבין מה הקשר בין methylmalonic acid לוויטמין B. לצורך העניין אנחנו צריכים להבין
את הסינתזה הזאת.

בסינתזה הזאת methylmalonyl נקשר ליחידה CoA.

CoA נמצא בכל תא בגוף.
נקשר, אוקיי?

methylmalonyl-CoA עובר הסבה ל-succinyl-CoA, וזה כשלעצמו נכנס לי למעגל קרבס, מעגל חומצת לימון, שאחראי לאנרגיה. כדי שהסינתזה הזאת תצא לפועל, methylmalonyl-CoA, succinyl-CoA, אנחנו צריכים אנזים שגורם ל-methylmalonyl-CoA mutase. זה השם הארוך שלו, בסדר? והקופקטור שבעצם מאפשר שהתהליך הזה יצא לפועל הוא cobalamin, adenosylcobalamin, שזה ויטמין B12 שלי,

ולכן הקשר הישיר.

עכשיו, אם אין לי מספיק ויטמין B12, אין לי מספיק cobalamin, אז יהיה מצב שבו הסינתזה לא תנוע
לכיוון ה-succinyl, אלא תישאר במקום של ה-L-methylmalonyl, כשהחומצה המתיל-מלונית היא חומצה שהיא מזיקה לגוף, היא הורסת את המיאלין, אוקיי? לכן מאוד חשוב שהיא לא תישאר, שהיא תנוע לכיוון ה-succinyl-CoA.

וזו אחת הסיבות שכשיש לנו מחסור בוויטמין 12B, נהרס לנו המיאלין.

הוא אחראי ליצירה של המיאלין.
אתם מבינים את הקשר הישיר?
מאוד חשוב.
-מאוד חשוב, מאוד חשוב להבין שבעצם התפקידים של כל אותם נוטריאנטים, הם קופקטורים בתהליכים מאוד מאוד חשובים לתפקוד הגוף והנפש, אוקיי? זה קשר בסיסי.

סליחה, את מתכוונת לחוסרים קונבנציונליים?

אני מדברת על חוסרים בכלל שאנחנו מדברים עליהם, כמו למשל קופקטורים כמו pyridoxal phosphate,
כמו zinc, אבץ, כמו cobalamin, ויטמין 12B.

לכל אחד מהם יש תפקיד כקופקטור.
-אבל B12 זה בעצם פקטור שרואים בבדיקות מעבדה.

האם זה משהו שיספק אותנו?

שאלה מדהימה, יפה. יש בהמשך הסבר.

לכן את כל השאלות שלכם תרשמו, ואם משהו בסוף ההרצאה לא יקבל הסבר, אז אני מבטיחה, מה שנקרא,
לא להשאיר אתכם עם סימני שאלה.
טוב, אחרי שהבנו את הקשר בין MMA לבין ויטמין B12, אז השאלה הנשאלת היא מדוע שבקרב ילדים על הרצף יהיה מחסור בוויטמין 12B? הרי לכאורה ויטמין 12B מיוצר על ידי החיידקים הטובים שנמצאים לנו בגוף.

אז מה הבעיה?

אצל ילדים על הרצף יש המון בעיות מטבוליות, המון.
בואו נדבר עליהן. למה יש לנו מחסור? אז קודם כול…
-שנייה רגע. –כן.

אני מצטערת שאני מפריעה, אבל אני חושבת שזה חשוב להמשך.

את מדברת על חוסר של B12 או המטבוליט שלו אצל הילדים האלה?

בדיוק פה, הנה הקשר שאני הולכת לדבר עליו.

אני מדברת על ויטמין 12B שבהמשך עובר המרה ל-methylcobalamin. הרי adenosylcobalamin יעבור לי המרה ל-methylcobalamin אם יהיו לי תהליכי מתילציה לקויים, ולכן היה חשוב לי מה שנקרא להוביל אתכם לקראת משהו. זאת אומרת, כרגע אני מדברת על adenosylcobalamin, שזה הקופקטור שנזקק בתהליך ההמרה
מ-methylmalonyl-CoA ל-succinyl-CoA. אבל adenosylcobalamin עובר המרה, אם הכול בסדר עם תהליכי המתילציה שלנו, ל-methylcobalamin על ידי methyl donor, אוקיי?

אם יש לי בעיה עם תהליכי מתילציה לקויים ואין לי את ה-methyl donor, אין לי את תורם המתיל, אז לא יהיה לי adenosylcobalamin שיעבור ל-methylcobalamin, ו-methylcobalamin הוא זה שבונה את המיאלין,
הוא זה שנכנס לי למערכת העצבים, אוקיי?

חשוב מאוד הקשר הזה. עכשיו, אצלנו, אצל אנשים שאין בעיות שינה ואין בעיות של MMA, ההמרה הזאת מתבצעת בקלות, אין שום בעיה.

יש תהליכי מתילציה, ותהליכי מתילציה משפיעים כמעט על הייצור של כל הנוירוטרנסמיטרים, אוקיי? של דופמין, של אדרנלין, של סרוטונין. באיזו רמה 12B צריך להיות?

את מדברת על methylcobalamin או על adenosylcobalamin?

אז בואו נדבר עליו…

בבדיקות.
-אני תכף אגיד.

יש לי פשוט תשובות לכל השאלות שלכם.
אני פשוט מתקדמת לאט לאט.

אני בונה לכם את ההסבר.

אז קודם כול חשוב להבין מהן הסיבות שבגללן לילדים על הרצף יש מחסור בוויטמין 12B.

כבר אמרתי שהוא מסונתז על ידי חיידקי המעיים, ולכאורה לא צריכה להיות שום בעיה, החיידקים הטובים שלנו בגוף, אבל אצל ילדים על הרצף, בגלל בעיות מטבוליות שאנחנו נדבר עליהן עכשיו, יש מחסור, ומחסור אקוטי. וכשאני מדברת על בעיות, אז קודם כול האכילה הסלקטיבית שלהם. האכילה שלהם היא מאוד בררנית,
ובדרך כלל היא מתבססת על פחמימות פשוטות וסוכרים, והם לא אוהבים לאכול עוף, ביצים, בשר, דגים, אוקיי?

ואז זה יוצר לנו מחסור כבר בתזונה של ויטמין 12B, וגם אם הילדים האלה אוכלים הכול, וזה לא קורה הרבה,
גם אם הם אוכלים הכול, אם יש להם דלקות במערכת העיכול, אין ספיגה של ויטמין B12, אוקיי?
דלקת מפריעה לספיגה. לא רק זה, אלא ויטמין B12, כדי שהוא ייספג, הוא צריך במעיים להיקשר ל-gastric intrinsic factor.
אם יש לי בעיות של צליאק או מחלות אוטואימוניות… -אבל זה לא רק.
זה כל היפוכלורידריה, כל…

המון, המון, המון. המון סיבות למחסור בוויטמין B12.

אני מונה אותן, אוקיי?
אני פשוט מונה את הסיבות.

אם יש לי את החסר בגורם האינטרינזי, אז לא תהיה לי ספיגה של ויטמין B12.

הנה עוד סיבה.

היפוכלורידיה, נורא נורא חשובה חומציות. אם אין חומציות, לא תהיה ספיגה. זה אותם תאים.
זו אחת הסיבות, ואני נותנת לכם טיפ, מה שנקרא, רוקחי, שכל מי שלוקח את ה-PPI… -PPI.
PPI, אומפרדקס ולוסק ולנטון סובל ממחסור ב-B12.

אבל צריך עוד מספר פקטורים, אוקיי?

זאת אומרת שכדי שוויטמין 12B ייספג הוא צריך מספר פקטורים. לא בהכרח. יש לנו מספר תנאים, אוקיי?

נגיד ואנחנו כן אוכלים בשר, עוף, דגים, אוקיי?
אני בן אדם שכן אוכל בשר, עוף, דגים, אוקיי?

ואם יש לי, נגיד, אם יש לי בעיה של דלקת במערכת העיכול, אוקיי?

ואין לי את הגורם האינטרינזי,
אז לא ייספג ויטמין B12.

יש המון המון תנאים
לספיגה של ויטמין B12.

גם בעיות עיכול כגזים, אוקיי?

אם יש לי חוסר באנזימי עיכול, אז תהיה לי בעיה בספיגה. ובל נשכח מתח נפשי, שמי שמאיתנו לא סובל?
ואצל ילדים על הרצף יש בעיה מאוד מאוד חמורה, שיש להם באמת מתחים נפשיים מאוד מאוד חמורים,
וזה גם נובע כתוצאה מהמחסור בסרוטונין, שהם מהר מאוד נלחצים ומהר מאוד הם במתח נפשי,

ומתח נפשי ידוע כגורם לפירוק
של כל ויטמיני B1212, לא רק ויטמין B1212,

אז ברור שיחסר.

והנה אחת הבעיות הבולטות אצל ילדים על הרצף המון המון ילדים על הרצף סובלים מדיסביוזיס,מצב שבו אין מספיק אוכלוסיית חיידקים טובה שבעצם אמורה לסנתז ויטמין B12 מחד, ומאידך יש להם אפילו שגשוג יתר
של חיידקים מזיקים, שהם משתמשים בוויטמין B12 לשם גדילתם, כך שכך וכך אין לנו, אוקיי?

והנה בעיית המתילציה שלנו, שתהליכי מתילציה לקויים גורמים לכך שוויטמין B12
בצורתו הפעילה, methylcoB12alamin, לא מסונתז, אוקיי? אם תהליכי המתילציה לקויים לא יהיה לי methylcoB12alamin. אם לא יהיה לי methylcoB12alamin, לא יהיה לי מה שיבנה לי את המיאלין,
כי זה מה שבונה את המיאלין, אוקיי? זה מה שנכנס למערכת העצבים. אם אין מיאלין, תחשבו לעצמכם,
חוטי חשמל שלא מבודדים, אוקיי?

שהכול, מה שנקרא, כמו חוטי חשמל קרועים.
ככה נראית מערכת העצבים שלנו.
זה קורה כשלא מסונתז B12 מ…

יש בעיה של תהליכי מתילציה. זו אחת הבעיות המטבוליות.

ברגע שאין לי מספיק ויטמין B12, אז מצטברת החומצה MMA, שהיא זו שהורסת לי את המיאלין, אוקיי?

יש פה קשר הדוק בין הכול.

היום התוספים הם methylcoB12alamin.

אז אנחנו נראה אחר כך מה בעצם אפשר לעשות עם אותם ילדים.

שאלתם אותי כמה זה מספיק ומה מספיק?

ואמרתי, בדיקת דם רגילה של הקופה לא מספיקה כדי להבין אם יש לי מחסור בוויטמין B12.

מה אני עוד צריכה?

לצורך העניין צריך להבין שוויטמין B12 נקשר לשלושה חלבונים.
ויטמין B12 נקשר ל-transcoB12alamin . אחוז מהוויטמין נקשרים ל-transcobalamin , אוקיי?
אבל זה לא רלוונטי לנו. אחוז מהוויטמין נקשרים ל-holotranscobalamin , וזה הגורם הרלוונטי,
זה הגורם הרלוונטי שנכנס למערכת העצבים ומשפיע על מח העצם, אוקיי? ובסך הכול רק אחוז מהוויטמין
נקשרים אליו.

ויש את השלישי, שבעצם שלושה אחוז נקשרים ל-transcobalamin , והוא לא רלוונטי.

עכשיו, מה הבעיה?

נניח שלעיתים הבדיקה תהיה תקינה, הכול יצא תקין לכאורה, אבל כן יהיו תסמיני חסר של גלוסיטיס, לשון חלקה וחיוורת, וכן יהיו לנו תאים שהם מוגדלים, אנמיה מקרוציטית, אוקיי?

תאי דם מוגדלים. כן יש לנו פה תסמיני חסר. ממה זה נובע? שאין את המדידה של הגורם הרלוונטי, של holotranscobalamin , שהוא זה שרלוונטי למערכת העצבים ולמח העצם. לא מודדים אותו. מה מודדים בבדיקות הדם הרגילות? הרגילות נותנות לך את סך ה-cobalamin בנסיוב.

את יכולה להחזיר שנייה אחורה?
-כן.

את יכולה לקשור את השרוך של הנעל שלך?

אפרופו הפרעות קשב וריכוז.-אין שום בעיה. תודה רבה.

זה עוד לא אמרו לך. לא מתרגשת, לא מתרגשת.
בסדר?

העניין הזה של transcobalamin , holotranscobalamin .

אין את המדידה של holotranscobalamin , שהוא הוויטמין B12 הפונקציונלי. אז איפה יש אותו? יש אותו בבדיקת שתן לחומצות אורגניות, כשאנחנו בודקים MMA.
-יש אותו במזון. כאילו, ב… אכלתי בשר, אוקיי?
-כן.

הוא אמור להיות לי שם.

כן, אבל את עכשיו לא יכולה לדעת בדיוק כמה holotranscobalamin נקשר.

זה בדיוק העניין. לא תראי את זה בסרום, כי הוא מודד את סך ה-cobalamin בנסיוב.

מה אני עושה בתכלס?

את עושה בדיקות שתן לחומצות אורגניות,

לעלות על רמות מעט מוגברות של MMA שילמדו אותך על המחסור.

זה מה שאת עושה.
-חסר לי.

אבל את צריכה לבדוק לפני.
-לא, לא, מצאנו.

בדקת, חסר. אוקיי, מה עושים?

אז בואו אני אסביר לכם. זה כשכבר איתרנו חוסרים.

אתם צריכים להבין…
אתם צריכים להבדיל בין אוכלוסייה שאין לה בעיה של תהליכי מתילציה לקויים לבין אוכלוסייה שיש לה תהליכי מתילציה. במידה ויש לנו אוכלוסייה שאין לה תהליכי מתילציה לקויים, אפשר לקחת את אחד
מאותם מטבוליטים של cobalamin, adenosylcobalamin, בסדר?
שיעבור את ההמרה
ל-methylcobalamin בכבד.

אין שום בעיה.

יחד עם זאת, אתם אף פעם לא יכולים לדעת,

יש לכם תהליכי מתילציה לקויים, אין לכם תהליכי מתילציה לקויים?

ולכן אני אישית אומרת, מכיוון ש-methylcobalamin

משפיע הרבה יותר טוב וגם נספג הרבה יותר טוב ברקמות, אז כבר עדיף לקחת את ה-methylcoB12alamin, אוקיי? עכשיו, חשוב מאוד להבין שוויטמין B12, אין לו upper limit.

זה הוויטמין היחידי שאין לו upper limit, הרמה המקסימלית שמעליה ייתכנו תופעות לוואי.

אין לו? יש לו.

ה-upper limit של ויטמין B12הוא היחידי שגם אם יש, הוא לא מזיק.

אבל הרופאים לא יודעים את זה.
-נכון.

הם אומרים לאנשים להפסיק את הוויטמין.

אם הוא מגיע ל–,
הם כבר אומרים תפסיק לקחת.

methylcoB12alamin זה מה שצריך.

אז הוא כבר בחומר הפעיל שלו. הוא כבר.

לכן תהיה לנו עבודה קשה.

הוא כבר בחומר הפעיל, בסדר?

הלאה.

את זה כבר הסברתי.

אז הם עומדים בינינו לבין מה שהרופא אמר במקום לשמוע.

אז אנחנו מסכמים, אנחנו מסכמים שכשיש בעיות שינה, הדבר הראשון שמתבקש לדעת זה אם יש לנו מחסור בוויטמין B12 דרך methylmalonic acid, אוקיי?

זה מה שצריך לדעת. אני לא מבינה. -לא הבנתי דבר אחד.

בזמנו אמרו שצריך לבדוק בבדיקות מיוחדות שהיו בתל השומר או משהו כזה, במקום B12, שהוא לא אמין, בדם, את ה-methylmalonic acid, שהוא כן אמין. עכשיו את אומרת שהוא, העודף שלו מזיק למיאלין.
אם יש לנו מעט עודף של methylmalonic acid, זה מלמד על מחסור בוויטמין…
-לא, לא, לא. אבל

זאת אומרת, צריך שהוא יהיה, אבל עד מידה מסוימת.

צריך שהוא יהיה, אבל אם הוא מוגבר מעט,

אז זה מלמד… -לא, זה הבנתי.
אם הוא מוגבר, זה לא טוב.

אבל אם הוא ישנו?
-זה בסדר גמור, כן.

אני מחפשת את ההגברה שלו, כי ההגברה שלו תלמד אותי שהסינתזה הזאת נעה ימינה.
-אוקיי. –אוקיי?

ואז מה? ואז מה הפתרון?

ברגע שיש לי רמות מעט מוגברות…

לא, כשיש נמוכות.
-נמוכות זה אומר שזה תקין.

זה אומר שאין לנו מחסור.
-אבל אם הן מוגברות, אז מה?

אם הן מוגברות, זה אומר שצריך לתת ויטמין B12

בצורתו הפעילה, methylcobalamin.

בסדר?

אפשר לעבור הלאה?

אני רוצה לתת לכם דוגמה,

מה שנקרא, חיה, מעולם הרוקחות שלי, בסדר? עולם הרוקחות. ה-methylcobalamin עובר את כל מערכת העיכול בצורה חלקה? הוא לא צריך לעבור המרה? הוא לא צריך intrinsic factor? ה-methylcobalamin,
אם את לוקחת אותו דרך הפה, אוקיי? או דרך הזריקה, הוא נכנס ישירות לדם. בזריקה בטח, אבל דרך הפה?
-גם. תת-לשוני.

יש סיכוי לקבל את זה מודפס,
את הדבר הזה?

או למייל או משהו.
-מה אתה אומר? בסדר?

טוב, אני רוצה לשתף אתכם בדוגמה, מה שנקרא, מאוד מוכרת, מעולם הרוקחות שלי. אני כבר 12 שנה רוקחת,
ואני רואה את זה, מה שנקרא, בצורה שהיא מאוד מאוד נפוצה, אוקיי?
מה קורה פה בעניין הזה של הארסנל של התרופות? מגיע בן אדם שסובל מחרדות, לא טוב לו, לא נעים לו,
זה משבש לו את איכות החיים.
הוא מגיע לרופא ואומר לרופא אני סובל מחרדות. הרופא לא שואל אותו למה יש לך חרדות? אוקיי? הרפואה הקונבנציונלית מתעסקת ב"מה?" ולא ב"למה"? וניתן ציפרלקס. ציפרלקס, תרופה מהמשפחה של ה-SSRI,
selective serotonin reuptake inhibitor. יעלה לי את הרמות של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין הקיים בסינפסה, אוקיי? וזה ישפיע אחרי חודש וחצי על הרמות של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין להפחתת חרדות. יחד עם זאת, ייתכנו תופעות לוואי. חלק מפרופיל תופעות הלוואי של ציפרלקס זה אינסומניה, בעיות שינה. אותו בן אדם יגיע לרופא ויגיד לו עכשיו אני סובל מבעיות שינה, לא נרדם. הרופא לא ישאל אותו למה אתה לא נרדם? אוקיי? ברפואה הקונבנציונלית לא שואלים למה אתה לא נרדם? מה הוא ייתן? -תרופות שינה. תרופה ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו ואבן, כמו קלונקס, כמו לוריוון. שמה הם עושים? הם בעצם מעלים את הרמות של קולטני GABA, והם מסייעים ל-GABA נוירוטרנסמיטר להיקשר ביתר קלות לקולטניו, ואז אנחנו משיגים דיכוי בפעילות המוחית. יפה.

רק שדרך אגב, כל תרופות השינה משפיעות על שלבים 3 ו- 4 של השינה, כמה שזה פרדוקסלי, אוקיי?

שזה אמור לתת שינה טובה, אבל השינה הופכת להיות שטחית, והבן אדם הופך להיות עצבני. ועוד חלק מפרופיל תופעות הלוואי שקיימות, זה גם גורם לו לבעיות ריכוז, לערפול מוחי, לשכחה.
הוא מגיע לרופא ואומר עכשיו אני לא מצליח להתרכז.
אני לא מרוכז.
מה הרופא ייתן?
-B12.

תרופה סטימולנטית שתעלה לי את הרמות של האדרנלין ושל הדופמין בסינפסה, כמו ריטלין. ומה יעשה הריטלין? חלק מפרופיל תופעות הלוואי שלו…
-חרדות.

ומה אנחנו צריכים לעשות? להעלות את המינון של הציפרלקס. והנה לנו מעגל רשע.

מה שחשוב להבין, שהרפואה הקונבנציונלית…
כשאני, דרך אגב, מדברת על הרפואה הקונבנציונלית,
אני חושבת שהרפואה שלנו זה דבר מאוד מאוד חשוב, אני לא אומרת לרגע לעזוב אותה, זה לא נכון, שלא יישמעו דבריי כך, אבל לפחות להבין את הקשר הישיר בין הבעיה לסיבה, זאת אומרת, מה קורה, לבין הסיבה, אוקיי? אם יש איזושהי בעיה, להבין את שורש הבעיה.

זה מה שחשוב.
אני לא אומרת לעזוב את כל הרפואה הקונבנציונלית, לא להשתמש בה. לא. לרפואה הקונבנציונלית, מה שנקרא, יש מקום של כבוד, ואני באה ממקום של רוקחות, ואני מאוד מכבדת את העניין, אבל צריך להבין גם את הכשלים שבדרך וצריך להבין את תופעות הלוואי וצריך להבין את ההשפעות המרוקנות של אותן תרופות, ובהתאם לכך להיערך.
וכשאני מדברת על העניין הזה של ציפרקלס, ואבן וריטלין, צריך להבין שכשיש לנו חרדות, אז זה לא כי יש לנו מחסור בציפרלקס. אין לנו בגוף מחסור בציפרלקס. לא. יש לנו… זו הרפואה המותאמת אישית, אוקיי?
אותה רפואה פונקציונלית.
יש לנו מחסור בייצור של הנוירוטרנסמיטר סרוטונין. צריך להבין את מסלול הביוסינתזה, את הקטבוליזם שלו, אוקיי?
הרפואה הפונקציונלית זאת רפואת ה"למה"? למה יש לי חרדות? נתמקד בגורמי, תהליכי המחלות
והטיפול בהן, אוקיי? עכשיו, לנו חשוב להבין שהרפואה הזאת, אוקיי, הרפואה הפונקציונלית, עושה שימוש בדיקות מעבדה. כל בעיה מסתמכת על כל מה שקשור למעבדה, לבדיקות מעבדה. שום דבר לא מסתמך על היגיון או רגש. על דמיון או רגש, אוקיי? יש לנו פה הסבר מדויק. שזה אומר שאם יש לנו בעיות שינה, זה לא כי חסר לי בגוף התרופה ואבן, אלא אולי יש לי רמות מעט מוגברות של methylmalonic acid. צריך לבדוק אותן.
ואם יש לי בעיות של קשב וריכוז, לא כי חסר לי בגוף את התרופה ריטלין,
אף אחד לא נולד עם התרופה,

אלא יכול להיות שיש לי מחסור בייצור של הנוירוטרנסמיטר אדרנלין ודופמין.
ולכן אנחנו צריכים דבר ראשון לבדוק את שורש הבעיה, ללכת ולבדוק מהם אותם מנגנונים של הסינתזה
של כל אותם נוירוטרנסמיטרים, להבין את כל אותם נוטריאנטים שמשמשים כקופקטורים בתהליך הזה, שזה קריטי, כי אם יש לו חוסרים באותם נוטריאנטים, אז הפרח לא יכול לפרוח. ולא רק, אלא גם עניין של ספיגה.זה חלק מאוד מאוד מאוד חשוב. ואז, כשאני מדברת על אותן בדיקות ובעיות, ודרך אגב, מה שנקרא, קצת כבוד
לבדיקת שתן לחומצות אורגניות. זאת בדיקה שמנהלי מחלקות בבתי חולים משתמשים בה כדי לעלות על עיכובים התפתחותיים אצל ילדים.
אני מצרה על זה שאין את זה בכל מקום בארץ, בכל קופת חולים, כי זה מתבקש, כי ילדים על הרצף ולא רק על הרצף שסובלים מבעיות התנהגותיות כאלה ואחרות, צריך להבין את שורש הבעיה.
מה חסר?
חסר לנו איזשהו נוירוטרנסמיטר?
יש לנו בעיה של עומס מחמצן?
יש לנו בעיה במעגל קרבס?
אוקיי? כשל מיטוכונדריאלי שבא לידי ביטוי במעגל קרבס?
ואז את המטבוליטים של מעגל קרבס אני אראה בבדיקות שתן לחומצות אורגניות, ומזה אני אסיק אם מעגל קרבס שלי אינו נע כמו שצריך.
למה? מה הנסיבות?
אפשר לדעת מהבדיקות דברים כאלה?
מטבוליטים שמספקים לנו מידע על נוירוטרנסמיטרים, על שמרים וחיידקים, על פעילות של הגלוטתיון, על סטטוס תזונתי.
המון המון המון מידע, אוקיי? שבעצם מסביר לנו

בעיות קשב וריכוז, חרדה, דיכאון, האם הגוף שלנו יודע להפריש רעלים? לא יודע? פה נכנסים לעניין של תהליכי סולפציה לקויים, איך הפעילות של הגלוטתיון, האם הכבד שלנו עובד ביתר שאת? יש לי שאלה. מי מפרש את זה
אחרי שיש תוצאה של הבדיקה? שמה, במעבדה.

קודם כול, ב-Eco-Lab יש…
מקבלים איזשהו ניתוח.

בגדול צריכה להיות פה הבנה בכימיה.

נותנים את הפרשנות.
-אפשר גם כמובן לקבל פרשנות,

אבל אני חושבת שבבסיס כל בדיקה צריך להתעמק ולהבין את הכימיה של זה, אוקיי? יש אפשרות לעשות, כמו שיש… למדנו בדיקות מעבדה רגילות.

למה שלא נלמד את זה?

זה מתבקש.
-זה מתבקש לגמרי.

אני חושבת שאתם צריכים באמת
לדבר עם המעבדות הפרטיות.

לפני הכול, שאתם תדעו על עצמכם, אוקיי?

למה יש לי חרדות? למה יש לי דיכאונות?

תבדקו את ה…

זה מידע שהוא א'-ב' לכל אחד.

כל אחד מאיתנו רוצה לדעת למה הוא לא ישן,

כל אחד מאיתנו רוצה לדעת למה הוא לא יישן…

אבל השאלה הבאה תהיה למה קופת חולים לא עושה, אז הם לא ייתנו לך משהו שהם לא ייתנו לך. בדיקת צואה מקיפה…כן אפשר? של רפואה פונקציונלית?
בדיקת צואה מקיפה.

פה אני משלבת בין הרפואה הקונבנציונלית לפונקציונלית. יש מדדים שחייבים לבוא בקורלציה אחת,
כמו למשל מדדי דלקת. אז בקופה, בדיקות קופה, אני אבדוק את ה-CRP, נכון?
כדי לראות, C-reactive protein, לראות אם יש לי עלייה במדדי הדלקת, ובבדיקת צואה מקיפה
אני אבדוק קלפרוטקטין, שזה חלבון שמופרש לי מתאי הדלקת, כדי לראות אם יש לי דלקת, אוקיי?

זו בדיקה שבודקים חולי קרוהן? גם, גם, וגם בכלל. צריך לדעת, אוקיי?
אם יש לי דלקת במערכת העיכול, הקלפרוטקטין יצא מוגבר, אוקיי?
כנ"ל לגבי דיסביוזיס,
כנ"ל לגבי ניתוח חומציות
במערכת העיכול, תוצרי עיכול,
אם יש לנו בעיה בספיגה של חומצות שומן, אם יש לנו בעיה בספיגה של מיצי המרה.
יש שם את המידע המלא,
אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, כי זה קורס בפני עצמו.
וחשוב לבדוק גם ריכוז רעלים ומתכות. לכולנו יש מתכות, לכולנו יש בגוף מתכות כאלה ואחרות, אבל העניין הוא במינון… עד כמה יש לנו.

יש בארץ מעבדה?

Eco-Lab.

היא בארץ?
-כן, כן.

אז גם בדיקת רעלים.

מאוד מאוד חשוב לדעת פי כמה יש בגוף יותר אלומיניום, יותר כספית.
זה מאוד מאוד חשוב.

תודה לכם על ההקשבה,
תודה לכם ששמעתם אותי.

יהיה לנו זמן לשאלות. רגע.

יהיה לנו זמן לשאלות.

עוד דבר אחד לפני השאלות, אני, בתור אישה מאמינה,
שמאוד מאוד אוהבת את הקדוש ברוך הוא, אומרת תודה לקדוש ברוך הוא, ואין אחר מלבדו.

זהו. עכשיו לשאלות שלכם.

כתוב/כתבי תגובה